החלטה בתיק ה"פ 37032-03-11

1.         לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להתקשר בעסקה הנוגדת את הסכם המכר שנערך בין הצדדים ביום 10.1.11, או לבצע כל שינוי "פיזי או רישומי" בהתייחס לדירה מושא הסכם המכר.

בהחלטת בית המשפט מיום 20.3.11, שניתנה במעמד צד אחד, ניתן צו המניעה הזמני שנתבקש עד להכרעה בבקשה שלפני.

2.         העובדות הצריכות לעניין אינן שנויות במחלוקת בעיקרן, והן יפורטו להלן:

א.         ביום 10.1.11 התקשרו הצדדים בהסכם מכר לפיו רכשו המבקשים, עורך דין ורעייתו, מן המשיבים, דירת מגורים שבבעלותם, המצויה בשדרות אשכול 18 בירושלים, תמורת סך 575,000 דולר. על פי ההסכם, התחייבו המבקשים לשלם למשיבים את התמורה בשלושה תשלומים: הראשון, בסך 60,000 דולר עם חתימת ההסכם. השני, בסך 400,000 דולר, 30 יום לאחר חתימת ההסכם, דהיינו, ביום 9.2.11. והשלישי, בסך 115,000 דולר, ביום 1.3.11, כנגד מסירת החזקה בדירה. באשר לתשלום השני, נקבע בהסכם כדלהלן:

"סך בשקלים חדשים השווה ל-400,000 (ארבע מאות אלף) דולר ארה"ב לפי השער היציג של דולר ארה"ב ישולם על ידי הקונים למוכרים, בהמחאה בנקאית או בהעברה בנקאית לחשבון אותו ימציאו המוכרים לקונים בתוך 30 יום ממועד חתימת הצדדים (על) הסכם המכר. הקדמת מועד תשלום זה תיעשה אך ורק בהסכמה מראש ובכתב של המוכרים" (ס' 6.2 להסכם).

ב.         עם חתימת ההסכם, שילמו המבקשים למשיבים את התשלום הראשון בסך 60,000 דולר. ביום 31.1.11 פנה המבקש 1 (להלן- המבקש) בדוא"ל לב"כ המשיבים בבקשה להקדים חלק מן התשלום השני, בסך 120,000 דולר, מאחר שברצונו ליטול הלוואת משכנתא ותנאי לקבלת ההלוואה הוא תשלום 30% מן התמורה למוכרים. עוד נתבקשו המשיבים להמציא למבקש פרטי חשבון בנק בו יופקד הסכום. כבר למחרת היום השיב ב"כ המשיבים למבקש בדוא"ל כי מרשיו אינם מסכימים להקדמת חלק מן התשלום.

ג.          ביום 3.2.11 שלח המבקש לב"כ המשיבים דוא"ל נוסף ובו הוא מבקש בשנית את פרטי חשבון הבנק "שאליו ניתן להעביר את התשלום השני".

ד.         ביום 6.2.11 שלח ב"כ המשיבים למבקש דוא"ל בו מסר את פרטי חשבון הבנק של המשיבים. המבקש טוען כי לא קיבל דוא"ל זה. מחלוקת זו היא המחלוקת העובדתית היחידה שבין הצדדים.

ה.         המבקשים לא שילמו את התשלום השני, שמועד פירעונו ביום 9.2.11. על פי הוראת ס' 29 להסכם המכר, "איחור של עד 14 ימים בכל המועדים הנקובים בהסכם, לא יהווה הפרה המזכה בפיצוי כלשהו". המבקשים לא שילמו את התשלום השני גם בתום תקופה זו. ביום 24.2.11, ארבעה עשר יום לאחר מועד התשלום, שלח ב"כ המשיבים למבקש מכתב בו הודיע לו, כי באי ביצוע התשלום השני, הפרו המבקשים את ההסכם הפרה יסודית. לפנים משורת הדין, נתנו המשיבים למבקשים ארכה נוספת לביצוע התשלום השני עד ליום 27.2.11.

ו.          המבקשים לא שילמו את התשלום השני גם במועד המוארך, וביום 28.2.11 הודיע ב"כ המשיבים למבקשים על ביטול ההסכם.

ז.          רק ביום 3.3.11 מצא המבקש להשיב לראשונה לפניות ב"כ המשיבים. במכתבו לב"כ המשיבים ממועד זה דחה את הודעת המשיבים על ביטול ההסכם, וטען כי עד למועד זה לא הועברו לו פרטי חשבון הבנק שנתבקשו, ולפיכך המשיבים הם אלה שהפרו את ההסכם. בשולי מכתבו, "ומטעמי פשרה בלבד", הציע לשלם את התשלום השני והשלישי יחדיו, בכפוף להמצאת פרטי החשבון של המשיבים, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת הסכמת המשיבים להצעתו.

ח.         במכתבו מיום 13.3.11 דחה ב"כ המשיבים את טענות המבקש להפרת ההסכם ע"י מרשיו, וציין כי פרטי החשבון הועברו למבקש בדוא"ל כבר ביום 6.2.11, שהעתקו צורף למכתבו. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, ניתנה למבקשים "הזדמנות נוספת ואחרונה" לקיים את ההסכם באופן שביום 15.3.11, שהוא המועד האחרון שנועד לביצוע התשלום השלישי (כולל 14 ימי האיחור שאינם מהווים הפרה), ישולמו למשיבים שני התשלומים שנותרו, בהמחאה בנקאית, כנגד מסירת החזקה בדירה. המבקש דחה הצעה זו, וביום 16.3.11 הודיעו המשיבים בשנית על ביטול ההסכם.

3.         המבקשים עותרים למתן צו מניעה זמני אשר ימנע מן המשיבים להתקשר בהסכם הנוגד את הסכם המכר שנכרת בין הצדדים. לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו, ושקלתי את טענות הצדדים, הנני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

4.         כידוע, על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני לעמוד בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד, דהיינו, עליו להוכיח סיכוי של ממש לזכות בתביעתו. התנאי השני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. "בין התנאים מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות" - ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך... עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימאלי, בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני" (רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון, ניתן ביום 1.9.09, רע"א 3611/07 עירית מגדל העמק נ' מינהל מקרקעי ישראל, ניתנה ביום 20.8.07).

5.         בענייננו, לא הוכיחו המבקשים זכות לכאורה לקבלת הסעד. עילתם של המבקשים, המהווה יסוד לבקשה, היא אחת: לטענתם, לא שילמו את התשלום השני שחל עליהם על פי ההסכם, מאחר שהמשיבים לא המציאו להם את פרטי חשבון הבנק אליו יש להעביר התשלום, ולפיכך לא הפרו את הסכם המכר והם זכאים לאכיפתו. לא ניתן לקבל טענה זו, וזאת מכל הנימוקים המצטברים הבאים:

ראשית, על פי הוראת ס' 6.2 להסכם המכר, כפי שצוטטה לעיל, ישולם התשלום השני למוכרים "בהמחאה בנקאית או בהעברה בנקאית לחשבון אותו ימציאו המוכרים לקונים בתוך 30 יום ...". הוראה זו קובעת, אם כן, שתי אפשרויות חליפיות: תשלום בהמחאה בנקאית  או תשלום בהעברה בנקאית לחשבון שאת פרטיו ימציאו המוכרים. לפיכך, ככל שלא הועברו פרטי חשבון הבנק, היה על המבקשים לשלם את התשלום השני בהמחאה בנקאית, ואין באי העברת פרטי החשבון כדי לפטור אותם מחיובם.

שנית, המשיבים טוענים כי העבירו למבקש את פרטי חשבון הבנק, לפי בקשתו, בדוא"ל שנשלח ע"י ב"כ המשיבים כבר ביום 6.2.11 (המהווה חלק מנספח ה' לתגובת המשיבים). המבקש טוען כי לא קיבל דוא"ל זה, אף שקיבל את יתר תכתובות הדוא"ל ששוגרו אליו ע"י ב"כ המשיבים. אף אם אכן כך הדבר, וככל שסבר כי הוא נזקק לפרטי החשבון לשם פירעון התשלום השני, לא ניתן להבין את שתיקתו עד לחלוף המועד לביצוע התשלום השני (9.2.11), לאחר חלוף 14 הימים שלאחריהם מהווה אי התשלום משום הפרה, לאחר קבלת מכתב ב"כ המשיבים מיום 24.2.11 בו הותרע בפניו על ההפרה היסודית ועל כוונת המשיבים לבטל את ההסכם, בחלוף המועד לביצוע התשלום השלישי, שהוא מועד מסירת החזקה בדירה (1.3.11), ועד ליום 3.3.11, המועד הראשון בו השיב לפניות ב"כ המשיבים. למעשה, המשיב לא יצר עם המשיבים כל קשר מתועד במשך תקופה של כחודש, החל מיום 3.2.11 ועד ליום 3.3.11.  המבקש טען בתצהירו סתמית כי "כל אותה העת, הייתי בקשר טלפוני עם משיב 2 (אלדד זרחיה) על מנת להסדיר את התשלום השני" (ס' 11 לתצהירו). המשיב 2 הכחיש בתצהירו את הדברים, וטען כי המבקש אמנם התקשר אליו פעמיים, אולם הוא לא הסכים לשוחח עמו לגוף הדברים והפנה אותו לבא כוחו (ס' 21 לתצהירו). בחקירתו הוסיף כי השיחה הראשונה עם המבקש לאחר חתימת ההסכם, התקיימה ביום 6.3.11, והשניה ביום 16.3.11, דהיינו, לאחר ביטול ההסכם (בע' 5). המבקש הסתפק בתצהירו בעניין זה באמירה לקונית, מבלי לפרט מתי נערכו השיחות עם המשיב 2, מה היה תוכנן, וכיצד ביקש להסדיר את התשלום. בחקירתו בבית המשפט, כאשר נשאל האם ביקש מן המשיב 2 את פרטי חשבון הבנק, השיב "אני חושב שכן" (בע' 2). כשנשאל מדוע לא פנה לב"כ המשיבים, השיב: "לא ציפיתי שזה יתגלגל כך. ציפיתי שמר זרחיה יעביר לי את פרטי חשבון הבנק..." (בע' 3). מכל מקום, אין חולק כי המבקש לא פנה לב"כ המשיבים, בכתב או בע"פ, לצורך הסדרת התשלום, וגם במכתביו המאוחרים לב"כ המשיבים לא העלה כל טענה לפיה עשה ניסיונות כלשהם להסדרת התשלום באמצעות המשיב 2, והעלה טענה יחידה לאי העברת פרטי חשבון הבנק.

שלישית, רוכש דירה סביר, שחלה עליו החובה לשלם למוכר 400,000 דולר, ינקוט פעולה אקטיבית לשם ביצוע התשלום, ולא ישב בחיבוק ידיים, תוך שבינתיים חולפים מועד התשלום השני והשלישי, לרבות מועד מסירת הדירה. הדברים נכונים במיוחד לגבי רוכש דירה שהוא עורך דין במקצועו המודע היטב להשלכות המשפטיות של אי ביצוע התשלום העיקרי על פי ההסכם. ברי, לפיכך, כי לו היה בידי המבקשים הסכום הדרוש לשם תשלומו למשיבים, היו המבקשים מוצאים בנקל את הדרך לשלמו, וכפי שהגדיר זאת המשיב 2 בחקירתו "כשרוצים לשלם יודעים לשלם" (בע' 6). יתר על כן, גם כשניתנו למבקשים ארכות לתיקון הפרתם, לא ניצלו את הארכות שניתנו להם ולא שילמו את התשלומים החלים עליהם על פי ההסכם. הרושם העולה מן הראיות הוא, אפוא, כי המבקשים לא הצליחו לגייס את הסכום הדרוש על מנת לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמם בהסכם המכר.

רביעית, מבין השיטין עולה כי המבקשים ביקשו לממן את רכישת הדירה ע"י נטילת הלוואת משכנתא. חרף זאת, לא פעלו לעיגון ההסדרים הנדרשים מכוונתם זו בהסכם המכר. גם כשגילו, לאחר כריתת ההסכם, כי תנאי ההסכם אינם מאפשרים קבלת ההלוואה לפני מועד התשלום השני, ומשנדחתה בקשתם להקדמת חלק מן התשלום השני, לא פעלו בתום לב לפיתרון הקושי שנוצר ע"י הידברות ישירה עם ב"כ המשיבים, ותחת זאת נתלו בטענה כי לא הומצאו פרטי חשבון הבנק של המשיבים. יצויין כי גם בעת הדיון שנתקיים בבקשה נתברר, כי סכום התמורה בו התחייבו אינו מצוי בהישג ידם, והוא תלוי בקבלת משכנתא, שטרם הושלמו התנאים לקבלתה.